מה כבר גילינו?

מאגר הנתונים שלפניכם.ן מציג את תוצאות המחקר שהתקבלו עד כה, בהתבסס על הדגימות שנאספו על ידי בני ובנות נוער מרחבי הארץ. המאגר הינו מאגר מדעי מתעדכן, המהווה חלק ממחקר פעיל הנעשה במעבדתו של פרופ' זיו רייך במכון ויצמן למדע, בהובלת ד"ר דגן שדה. במאגר אפשר למצוא את פרטי המיקרואורגניזמים שזוהו בשיטות גנטיות חדשניות ומדויקות, על גבי צמחים ובסביבתם, בדגימות השונות שנאספו ברחבי הארץ. תוכלו למצוא בו מיקרואורגניזמים ידועים, ואף חשוב מכך – מיקרואורגניזמים שהתגלו לראשונה בזכות הפרויקט! המאגר יכול לשמש להעמקת ההבנה אודות המיקרוביום של צמחים בארץ ישראל והשפעתו על התפתחות צמחים ועל יכולת הישרדותם. כמו כן, מחקרי המשך שיתבססו על מאגר זה עשויים להוביל ליישומים חשובים לטובת האנושות, כמו גילוי אנטיביוטיקות חדשות, פיתוח חומרי הדברה ודישון ידידותיים יותר לסביבה, פיתוח אמצעי פירוק ביולוגי של פסולת פלסטיק ועוד. הכניסה למאגר המלא פתוחה למשתתפים ולמשתתפות בפרויקט בלבד.

41,674
מיני חיידקים שהתגלו עד כה בפרויקט
חיידקים הם סוג של מיקרואורגניזמים – יצורים זעירים שניתן לראות באמצעות מיקרוסקופ. לחיידקים יש תא אחד בלבד (ללא גרעין תא) והם נמצאים בכל מקום סביבנו – באוויר, במים, באדמה וגם בתוך הגוף שלנו. יש גם חיידקים שחיים על חלקי הצמח השונים או בסביבת הצמח. למרות תדמיתם השלילית, רובם הגדול של החיידקים לא גורם למחלות, וחלקם אפילו יכולים להועיל לאנושות. מסקרן לדעת כמה מהחיידקים החדשים שהתגלו בפרויקט יובילו לפיתוחים לטובת האנושות בתחום החקלאות או הרפואה.
15,660
מיני פטריות שהתגלו עד כה בפרויקט
לא מדובר בפטריות שאנחנו אוכלים בפשטידה או במרק, אלא בפטריות מיקרוסקופיות שגם הן, בדומה לחיידקים – מיקרואורגניזמים נפוצים. לעומת החיידקים, לפטריות יש גרעין תא. אפשר למצוא אותן באדמה, על צמחים, במזון ואפילו בגוף שלנו. חלקן עלול לגרום למחלות אבל רבות מהן דווקא מועילות לנו. למשל, האם ידעתם שפניצילין – האנטיביוטיקה הראשונה שהתגלתה רק לפני כ-100 שנים מיוצרת בטבע על ידי פטריית עובש? מסקרן לדעת כמה מהפטריות החדשות שהתגלו בפרויקט יובילו לפיתוחים לטובת האנושות בתחום החקלאות או הרפואה.
578
קבוצות שהשתתפו עד כה בפרויקט ותרמו למדע
בפרויקט המיקרוביום הצמחי משתתפות קבוצות של זוגות או שלשות של תלמידים ותלמידות שמגיעים ממגמות ביולוגיה, ביוטכנולוגיה, חקלאות וסביבה. הקבוצות אוספות דגימות צמחים ברחבי הארץ. הדגימות האלו משמשות למחקר מדעי במעבדה של פרופ' זיו רייך במכון ויצמן למדע, ומובילות בין היתר לגילוי של מיקרואורגניזמים חדשים שחיים על צמחי ארץ ישראל ובסביבתם, ושלא היו מוכרים למדע!

היכן אספתם דגימות עד כה?

טעימה מהתוצאות שראינו בינתיים

*ניתן לעבור עם העכבר לקבלת נתונים
החיידקים הנפוצים ביותר בקרקע
Actinobacteriota - 41.05%
Proteobacteria - 35.94%
Firmicutes - 12.8%
Cyanobacteria - 6.06%
Acidobacteriota - 4.14%
החיידקים הנפוצים ביותר בשורשי צמחים
Proteobacteria - 45.93%
Actinobacteriota - 31.18%
Cyanobacteria - 10.24%
Firmicutes - 9.54%
Bacteroidota - 3.12%
החיידקים הנפוצים ביותר בפרחים של צמחים
Proteobacteria - 42.1%
Actinobacteriota - 26.67%
Cyanobacteria - 16.76%
Firmicutes - 11.81%
Acidobacteriota - 2.66%
החיידקים הנפוצים ביותר בפירות של צמחים
Proteobacteria - 37.66%
Actinobacteriota - 27.28%
Cyanobacteria - 24.4%
Firmicutes - 8.72%
Bacteroidota - 1.94%
מיני הצמחים שנדגמו מספר הפעמים הרב ביותר
אזוביון מדברי - 21.95%
אבוקדו - 20.73%
פרעושית גלונית - 20.73%
יפרוק המדבר - 19.51%
מורנגה מכונפת - 17.07%